יום שלישי, 4 במרץ 2008

פואטיקה להמונים

שיר שידיד שלי- רועי מרקוביץ- כתב, מקסים בעיני, התפרסם בספרו "קינה פרוצה" בהוצאת בית שחי הפקות.

מועדון הצינורות המקובלים

שלושה צינורות מקובלים
ירודים מתקרת שמיים וארץ
צינור א'
צינור ב'
צינור ג'

הם יוצאים בשעה יפה
לכיוון שתיקה יפה
וחוזרים הביתה לזיין טוב ולישון אמוק.

לילה ממיס יום ומשלשל
טבליות יום יפה חדש-
צינור א'
צינור ב'
צינור ג'

פגשו לגמרי במקרה
שלושה צינורות מקובלים
אחרים שגם הם ירודים,
אך מתקרה אחרת,
גם יפה, אך אחרת.

צינור 1
צינור 2
צינור 3

ומיד הפכו חברים הדוקים,
יפי נפש ובלורית
או גועל נפש של ערמונית
הזמינו מונית!
מאוחר יותר יצטרפו עו צינורות.

מאוחר יותר, הצטרפו
שלושה צינורות פופלארים
אל מועדון החלולים המצונזר

צינור A
צינור B
צינור C
הרבה ריקודים יפים
ברביקיו מתוק מבשריי
דיקטטורות דעוכות

חשפנית עולה לבמת החלל. מוסיקת נקישות עקב של נעל.
מיליארדי צינורות מקובלים מכל קצוות- עיגול חלול, משתתקים ומזדקפים.
החשפנית לא רוקדת. קפואה, נותרה עמודה.
גם עקב נעלה שתק בנעלות מה. הביטה היא אל קהל הצינורות המקובלים וברגע זריז אחד,
תוך כדי תנועות ידיים מוגזמות המרמזות: "עומדת אני להחנק למוות", נחנקה למוות כתוצאה מסתימה.

כל הצינורות המקובלים נבהלו נורא. אף אחד לא ידע מה עושים.
"היא לא צינור, לכך אין לנו ספרים".
אף לא שרברב אחד, היה שם באותו המועדון, מועדון הצינורות המקובלים.
אף לא לא אחד שידע כיצד להציל זונה פשוטה מחנק למוות כתוצאה מסתימה.
אף לא שרברב אחד, מבין כל חריצי התחת החשופים שהזיעו שם באותו הערב ובכל ערב,
באותו מקום ובכל מקום.

אז עכשיו תגידו לי אתם, זה יפה ככה?

אין תגובות: